משפחות רבות בישראל מחזיקות נכסים מחוץ לגבולות המדינה – בין אם מדובר בנדל"ן בשווייץ, חשבון בנק בגרמניה או אחזקות בחברות זרות. עם פטירתו של בן משפחה, מתעוררות שאלות מורכבות בנוגע לתחולת דיני הירושה, הליך קבלת זכויות בנכסים מחוץ לישראל, וחשיפה פוטנציאלית למסי ירושה במדינות זרות. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית בישראל, את עקרונות דיני הירושה הרלוונטיים במדינות אחרות, ואת הדרכים להתמודד עם תכנון עיזבון חוצה גבולות.
דיני הירושה בישראל
דיני הירושה בישראל מוסדרים בחוק הירושה, תשכ"ה–1965. בין העקרונות המרכזיים:
" סעיף 137 – ברירת הדין
על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140"
סעיף זה קובע את תחולת הדין הישראלית על ירושות, אך אינו שולל תחולת דין זר במקרים מסוימים. כאשר קיימים נכסים במדינות אחרות – עלול לחול הדין המקומי של אותן מדינות על הנכסים שבתחומן, במיוחד אם מדובר במקרקעין כאמור בסעיף 138 לחוק:
"סעיף 138 – דין נכסים מסוימים
נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין."
סוגי צוואות – סעיפים 18–23:
חוק הירושה מכיר בארבע דרכי עריכת צוואה:
- צוואה בכתב יד (סעיף 19)
- צוואה בעדים (סעיף 20)
- צוואה בפני רשות (סעיף 22)
- צוואה בעל פה (סעיף 23 – במצבים חריגים בלבד)
כאשר מדובר בנכסים במדינה זרה, ייתכן שתידרש התאמה לדרישות הפורמליות של אותה מדינה כדי שהצוואה תהיה תקפה גם שם.
מינוי מנהל עיזבון – סעיפים 78–82:
במקרים של עיזבון הכולל נכסים בחו"ל, מומלץ למנות מנהל עיזבון, שיכול לפעול מול רשויות ומוסדות בכל המדינות הרלוונטיות באופן מתואם.
מתי מתעורר פיצול בין דינים?
כאשר העיזבון כולל נכסים במדינות זרות, יש לבחון את הדין החל לפי כל מדינה. לדוגמה:
- מדינות כמו שווייץ, גרמניה, ארה"ב נוקטות בגישת lex situs – דהיינו, הדין של מקום הימצאות הנכס הוא שיחול עליו (בייחוד במקרקעין).
- מדינות אחרות, כגון צרפת, נוקטות בגישה של תחולת דין לפי אזרחות ולעיתים לפי רגולציות אירופאיות כגון EU Regulation 650/2012
אתגרים משפטיים מרכזיים
- פיצול עיזבון והליכים כפולים
- בישראל – פתיחת תיק ירושה בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה.
- במדינה זרה – הליך עצמאי מול רשויות מקומיות, הכולל לרוב תרגום נוטריוני של מסמכים, אפוסטיל, לעיתים גם הליך משפטי מוכר בשם exequatur.
- סתירה בין צוואות
כאשר נערכת יותר מצוואה אחת במדינות שונות, ייתכנו סתירות: הגדרות שונות של יורשים, כללים מנוגדים או מנגנוני הורשה שאינם תואמים. כדי להימנע מכך, חשוב לכלול סעיף המבהיר את תחולת כל צוואה והיותן משלימות ולא סותרות.
- מיסוי ירושה במדינות זרות
בישראל אין מס ירושה, אך במדינות רבות כן:
- גרמניה: פטור עד €400,000 מילד להורה; מעבר לכך שיעורי מס הנעים בין 7% ל-30%.
- שוויץ: תלוי בקנטון – לדוגמה, בציריך יש פטור לקרובי משפחה מדרגה ראשונה בלבד.
- צרפת / ארה"ב: מס ירושה גבוה, עם כללים מורכבים גם לנכסים מחוץ לשטח המדינה.
ללא תכנון מס נכון – היורשים עלולים להיתקל בחיובים משמעותיים.
פתרונות אפשריים:
- עריכת צוואות מקבילות מותאמות לכל מדינה, תוך תיאום ביניהן.
- תכנון מס (כולל שקילה של מתנות בחיים, החזקת נכסים באמצעות חברה זרה, או נאמנות).
- קבלת ייעוץ משפטי משולב (עו"ד מישראל + עו"ד מקומי בחו"ל).
העברה בין-דורית של נכסים בישראל ובחו"ל דורשת תכנון מוקדם, התחשבות בשוני בין הדינים, והתאמה לכללים של מדינה ומדינה. צוואה ברורה אינה רק צעד פורמלי – היא הגנה על רצון המוריש והיורשים גם יחד. תכנון מקצועי יכול לחסוך הליכים משפטיים מורכבים, מס מיותר וסכסוכים משפחתיים.
