משרד האוצר פרסם תזכיר חוק חדש שמטרתו לשנות את אופן קביעת התושבות של יחידים לצורכי מס בישראל. השינוי המוצע כולל מעבר ממבחן איכותי בלבד (מבחן "מרכז החיים") למבחן כמותי ברור חזקות חלוטות שיקבעו חד משמעית האם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ.
לפי המצב המשפטי הנוכחי, קביעת תושבות בישראל מבוססת על בחינה איכותית של "מרכז חייו" של היחיד – מגורים, עבודה, משפחה, קשרים כלכליים ועוד. בנוסף לכך, קיימות "חזקות ניתנות לסתירה", המבוססות על מספר ימי שהייה בישראל. הבעיה: החזקות הללו ניתנות לפרשנות ולעיתים לסתירה, מה שגורם לאי ודאות ולסכסוכים בין נישומים לרשות המסים.
החוק החדש מציע לקבוע חזקות חלוטות – שאינן ניתנות לסתירה, המתבססות על ספירת ימי שהייה של היחיד (ושל בן/בת זוגו) בישראל לאורך שלוש שנים:
יראו יחיד כתושב ישראל אם:
- שהה בישראל 75 ימים או יותר בשנת מס, ובשלוש השנים הקודמות שהה לפחות "183 ימי שהייה משוקללים"
- או: שהה בישראל 30 ימים או יותר, ובן/בת הזוג שהו בישראל והצטברו לפחות "140 ימי שהייה משוקללים"
יראו יחיד כתושב חוץ אם:
- שהה בישראל פחות מ-75 ימים, ובשלוש השנים הקודמות צבר 110 ימי שהייה משוקללים או פחות
- או: שהה עם בן/בת הזוג בישראל פחות מ-90 ימים, ובשלוש השנים הקודמות צברו יחד 125 ימי שהייה משוקללים או פחות
ימי שהייה משוקללים מחושבים לפי נוסחה שלוקחת בחשבון גם את השנים הסמוכות (לפני ואחרי שנת המס) במשקלים משתנים – בדומה לשיטה הנהוגה בארה"ב.
במקרים שלא חלים עליהם החזקות החלוטות – עדיין יידרש מבחן איכותי של "מרכז החיים", כולל בחינה של פרמטרים כמו מגורים, משפחה, עיסוק וקשרים כלכליים.
שאלת התושבות בישראל היא קריטית, כיוון שתושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל העולם, בעוד שתושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסה שמקורה בישראל.
הבהירות החדשה צפויה לצמצם מחלוקות ולחזק את הביטחון המשפטי של נישומים, יועצים ומשקיעים.
למי זה רלוונטי במיוחד?
- ישראלים שירדו מהארץ אך ממשיכים לבקר לעיתים קרובות
- עולים חדשים או תושבים חוזרים
- אנשי עסקים ומשקיעים עם פעילות בינלאומית