ב-16 בדצמבר 2024 פרסם בית המשפט הפדרלי בשווייץ פסק דין תקדימי (5A_89/2024) הקובע לראשונה ובאופן חד משמעי: נכסים שהועברו לנאמנות בלתי הדירה (Irrevocable Discretionary Trust) – אינם מהווים חלק מהעיזבון, גם אם מייסד הנאמנות היה הנהנה היחיד בה לאורך כל חייו.
פסק הדין מהווה אבן דרך משמעותית לכל מי שעוסק בתכנון עיזבונות ונאמנויות בינלאומיים, ובמיוחד כאשר קיימים קשרים משפטיים בין שווייץ ותחומי שיפוט זרים, לרבות ליכטנשטיין.
רקע המקרה:
המנוח, אזרח שווייץ, ייסד נאמנות בליכטנשטיין והעביר לתוכה נכסים. במהלך חייו שימש המנוח כנהנה יחיד, ולאחר מותו מונו חלק מילדיו כנהנים פוטנציאליים. לעומת זאת, נכדיו – יורשיה של בתו שנפטרה – נותרו מחוץ לנאמנות. לאחר פטירתו, פנו הנכדים לבית המשפט בבקשה לכלול את נכסי הנאמנות בעיזבון או לכל הפחות להכפיף אותם לדיני האיזון בין יורשים (Hotchpot) לפי סעיף 626 לחוק הירושה השווייצרי.
הקביעות המרכזיות של בית המשפט:
- נכסי הנאמנות אינם חלק מהעיזבון
בית המשפט קבע כי המנוח הקים נאמנות בלתי חוזרת, ובהתאם ויתר על הבעלות הקניינית בנכסים שהועברו לתוכה. מכיוון שהשליטה בנכסים הועברה לגורם משפטי עצמאי (תאגיד הנאמנות), אין לראות בהם חלק מהעיזבון בעת פטירת המייסד.
- מעמד נהנים פוטנציאליים אינו מזכה באיזון
הילדים אשר נכללו כנהנים עתידיים אינם זכאים לדרוש איזון מהעיזבון, כיוון שאין להם זכות משפטית קבועה או אכיפה בפועל. רק זכות מימונית מוכחת (כגון נהנה קבוע עם זכות חלוקה מוגדרת) עשויה להיחשב "העברה שיש לאזן" לפי הדין.
- חשיבות מעשית
פסק הדין מעניק וודאות משפטית חשובה בשאלת תחולת דיני הירושה השווייצריים על נכסים שהועברו לנאמנות זרה, ומעניק תוקף להסכמי נאמנות בלתי הדירים ככלי תקף להעברת הון והגנה על נכסים. מדובר בפסיקה משמעותית במיוחד עבור:
- משפחות עתירות נכסים עם קשרים לישראל, שווייץ או ליכטנשטיין
- מייסדי נאמנויות המעוניינים בהגנה על רצונם מפני סכסוכים עתידיים
- עורכי דין ונאמנים העוסקים בניהול עיזבונות בינלאומיים
