מהו עיזבון בינלאומי ומתי מתעוררת שאלת ברירת הדין?
עיזבון בינלאומי מתרחש כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו נכסים, יורשים או צוואות במדינות שונות. במקרים אלה עולה שאלה קריטית: איזה דין חל על העיזבון – הדין הישראלי או הדין של מדינה אחרת?
לשאלה זו יש חשיבות מכרעת שכן היא תשפיע על סדר היורשים, תוקף הצוואה, העברת זכויות בנכסים, חבויות מס ואפילו על אפשרות לנהל הליך משפטי בישראל או בחו"ל.
הדין החל על ירושות בישראל – עקרונות מרכזיים
- דין מקום מושבו של המוריש (Lex Domicilii)
על פי סעיף 137 לחוק הירושה, ירושת אדם תיקבע לפי הדין של מקום מושבו בעת פטירתו.
בית המשפט העליון קבע בעניין בע"מ 594/04 כי זו הוראה קוגנטית – לומר, לא ניתנת להתניה.
המושג "מקום מושב" מתפרש כמרכז חייו של הנפטר – המקום בו התגורר בפועל ובאופן קבוע.
- דין מקום הימצאות הנכס (Lex Situs)
על נכסים פיזיים, ובעיקר על מקרקעין, חל הדין של המדינה בה מצוי הנכס – גם אם מקום מושבו של המוריש היה אחר.
- הדין הפרוצדורלי (Lex Fori)
כאשר הליך ירושה מתקיים בישראל, סדרי הדין והפרוצדורה יהיו בהתאם לדין הישראלי.
- הכרה בצוואות זרות
סעיף 149 לחוק הירושה מאפשר הכרה בצוואות שנערכו בחו"ל, ובלבד שהן עומדות בתנאי כשרות צורניים שנקבעו.
השפעת תקנת הירושה האירופית 650/2012
למרות שישראל אינה חלק מהאיחוד האירופי, תקנה זו משפיעה בעקיפין על מקרים בהם מעורבים נכסים או יורשים במדינות אירופה:
- קובעת שברירת הדין תיעשה לפי מקום המגורים הרגיל של המוריש
- מאפשרת למוריש לבחור את דין מדינת אזרחותו
- הנהיגה תעודת ירושה אירופית (European Certificate of Succession) לצורך הכרה חוצת גבולות
מורכבויות אפשריות בעיזבון בינלאומי
- שינוי מקום מגורים: מוריש שהתגורר בכמה מדינות לאורך חייו
- נכסים במדינות שונות: נדרש להחיל חוקים שונים בהתאם לסוג הנכס
- צוואות מרובות: ייתכן סתירה בין צוואה שנערכה בישראל לצוואה זרה
- הכרה והוצאה לפועל של פסקי דין זרים
- התנגשות עם סדר הציבור: בית המשפט רשאי שלא להחיל דין זר הסותר את עקרונות היסוד של הדין הישראלי
השלכות המעשיות של ברירת הדין
- תוקף צוואה עשוי להשתנות בהתאם לדין החל
- זהות היורשים וחלקיהם בעיזבון עלולים להשתנות בין מדינה למדינה
- מיסוי ירושה – בישראל אין כיום מס ירושה, אך במדינות אחרות כמו שווייץ, גרמניה וצרפת – קיים מס שעשוי להיות גבוה
סוגיית ברירת הדין בעיזבון בינלאומי היא אחד האתגרים המשפטיים המורכבים ביותר. הדין הישראלי נשען על עקרון מקום המושב, אך נדרש לעיתים להתחשב בדינים זרים. הכרות עם תקנת 650/2012 האירופית, פסיקה עדכנית (כגון בע"מ 594/04), ודין מקום הימצאות הנכס – חיונית לניהול נכון של עיזבונות חוצי גבולות.
